המצבר הוא החלק שאף אחד לא חושב עליו עד הבוקר שבו הרכב לא מתניע. ברוב הרכבים הפרטיים מדובר במצבר עשוי עופרת, או בשמו המלא מצבר עופרת-חומצה: טכנולוגיה ותיקה מאוד שעדיין משמשת כמעט בכל רכב בנזין ודיזל, כי היא זולה, אמינה ומסוגלת לתת זרם חזק מאוד בשנייה שבה המתנע מסובב את המנוע.
במדריך הזה נסביר איך מצבר כזה פועל, מה הסימנים שהוא מתקרב לסוף, למה אסור לזרוק אותו לפח, ומה קורה לו כשהרכב כולו נמכר לפירוק.
איך מצבר עופרת-חומצה פועל
מצבר רכב רגיל של 12 וולט בנוי משישה תאים שמחוברים בטור. כל תא מספק כ-2.1 וולט, ויחד הם נותנים כ-12.6 וולט כשהמצבר טעון במלואו ונח. בתוך כל תא יש לוחות שליליים עשויים עופרת ספוגית, לוחות חיוביים עשויים דו-תחמוצת העופרת, ומפרידים דקים ביניהם כדי שהלוחות לא ייגעו זה בזה ויגרמו לקצר.
הלוחות טבולים באלקטרוליט: תמיסה של חומצה גופרתית מהולה במים. כשהמצבר מתרוקן, למשל כשמתניעים את הרכב, החומצה מגיבה עם שני סוגי הלוחות, שניהם הופכים בהדרגה לגופרת עופרת, והאלקטרוליט נעשה מימי יותר. כשהאלטרנטור טוען את המצבר בזמן הנסיעה, התהליך מתהפך: גופרת העופרת מתפרקת, החומצה חוזרת לריכוז שלה, והמצבר מוכן להתנעה הבאה.
התהליך הזה הפיך, אבל לא לנצח. בכל מחזור של פריקה וטעינה חלק קטן מהחומר הפעיל נשחק, והלוחות מאבדים יכולת. זו הסיבה שמצבר רכב מחזיק בדרך כלל כמה שנים ולא יותר, ובאקלים חם כמו בישראל לרוב פחות, כי חום מאיץ את הקורוזיה של הלוחות ואת אידוי המים.
סוגי מצברי עופרת ברכבים של היום
לא כל מצבר עופרת נראה אותו דבר. ברכבים ישנים נפוץ המצבר הרטוב הקלאסי, שבו האלקטרוליט נוזלי ולפעמים יש פקקים שדרכם אפשר להוסיף מים מזוקקים. רוב המצברים הנמכרים היום הם מצברים סגורים שלא דורשים תחזוקה, אבל העיקרון הכימי בתוכם זהה.
ברכבים חדשים יותר, בעיקר כאלה עם מערכת שמכבה את המנוע ברמזור ומניעה אותו מחדש, מותקנים לרוב מצברי EFB או AGM. מצבר EFB הוא גרסה משופרת של המצבר הרטוב, שעומדת טוב יותר בהתנעות תכופות. במצבר AGM החומצה ספוגה במחצלת של סיבי זכוכית, ולכן הוא עמיד לרעידות ולא נשפך גם כשהמארז נסדק. יש גם מצברי ג'ל, שבהם האלקטרוליט מעובה, והם נפוצים פחות ברכבים פרטיים.
חשוב לדעת שכל הסוגים האלה הם עדיין מצברי עופרת-חומצה. הם שוקלים הרבה, בדרך כלל יותר מעשרה קילוגרמים, מכילים עופרת וחומצה, ומטופלים באותה דרך כשמגיע זמנם. ברכב חשמלי או היברידי יש בנוסף סוללת הנעה גדולה מסוג אחר, אבל גם ברכבים כאלה יושב לרוב מצבר עזר קטן של 12 וולט שמפעיל את מערכות הרכב.
סימנים שהמצבר נחלש
מצבר עופרת כמעט אף פעם לא מת בבת אחת. יש סימנים מוקדמים, ומי שמזהה אותם חוסך לעצמו בוקר של תקיעה בחניה:
- התנעה איטית. המנוע מסתובב בכבדות לפני שהוא נדלק, בעיקר בבוקר קר.
- תקתוק במקום התנעה. צליל נקישות מהמתנע אומר שאין מספיק זרם כדי לסובב אותו.
- אורות חלשים. פנסים ותאורת לוח מחוונים שמתעמעמים ברגע ההתנעה.
- נורית מצבר בלוח. יכולה להעיד על המצבר עצמו או על בעיה בטעינה מהאלטרנטור.
- קורוזיה על ההדקים. אבקה לבנה או ירקרקה סביב הקטבים פוגעת במגע החשמלי.
- מארז נפוח או ריח של ביצים סרוחות. סימן לטעינת יתר או לתקלה פנימית. כאן כבר לא מחכים.
גם רכב שעומד זמן רב בלי לזוז פוגע במצבר. מצבר שנשאר מרוקן שבועות ארוכים סובל מגיפור: גופרת העופרת מתגבשת לגבישים קשים שכבר לא חוזרים לחומר פעיל, והמצבר מאבד מהקיבולת שלו לצמיתות. זה אחד הדברים הראשונים שאנחנו רואים ברכבים ישנים שעמדו חודשים בחניה לפני שהבעלים החליטו למכור אותם.
למה אסור לזרוק מצבר לפח
מצבר עופרת מכיל שני חומרים מסוכנים: עופרת, שהיא מתכת רעילה שמצטברת בגוף ובסביבה, וחומצה גופרתית שגורמת לכוויות כימיות ופוגעת בקרקע ובמים. מצבר שמושלך לפח רגיל מגיע לאתר הטמנה, המארז נסדק עם הזמן, והחומרים מחלחלים החוצה. לכן מצבר רכב מוגדר פסולת מסוכנת, ויש להעביר אותו לגורם שמורשה לאסוף ולמחזר מצברים, כמו מוסך, חנות מצברים או נקודת איסוף ייעודית.
החדשות הטובות הן שמצבר עופרת הוא אחד המוצרים שממוחזרים בצורה היעילה ביותר. כמעט כל העופרת שבו ניתנת להשבה ולשימוש מחדש, כולל בייצור של מצברים חדשים. גם מארז הפלסטיק נגרס וממוחזר, והחומצה מנוטרלת או מטופלת כך שלא תפגע בסביבה.
מה קורה למצבר כשהרכב נמכר לפירוק
כשרכב מגיע לפירוק, המצבר הוא מהחלקים הראשונים שמוציאים ממנו. מנתקים קודם את הקוטב השלילי ואחר כך את החיובי, כדי למנוע קצר וניצוצות, ומוציאים את המצבר בזהירות כשהוא נשאר זקוף. אחרי זה מאחסנים אותו על משטח שעמיד לחומצה, בנפרד משאר החלקים, עד שהוא נאסף למחזור מסודר.
מצבר שעדיין במצב טוב יכול להיבדק ולחזור לשימוש כחלק משומש, בדומה לחלקים אחרים שמפרקים מהרכב, מהמנוע ועד הפנסים. על הצד הזה של התהליך אפשר לקרוא בדף מכירת רכב לחלקים. מצבר שכבר נשחק עובר למחזור עופרת. במקביל מרוקנים מהרכב דלק, שמן, נוזל קירור ונוזל בלמים, כדי שהשלדה והמתכת יוכלו לעבור לגריטה ומחזור בלי לזהם.
למי שמוכר רכב ישן זה אומר דבר פשוט: אין צורך להוציא את המצבר לפני המכירה ואין צורך לחפש לו נקודת איסוף. רכב שנמכר לפירוק עובר את כל התהליך הזה במסודר, כולל המצבר. אם הרכב כבר לא שווה פירוק, הוא נקנה לברזל, וגם אז המצבר מטופל בנפרד.
מצבר עופרת בפירוק, שלב אחר שלב
התמונות להמחשה: מהרכב שעומד בחניה עם מצבר מרוקן, דרך הגרירה והפירוק, ועד מיון החלקים ומחזור המתכת.
טיפים לשמירה על המצבר
- נוסעים גם נסיעות ארוכות. נסיעות קצרות מאוד לא מספיקות כדי להחזיר למצבר את מה שההתנעה לקחה.
- לא משאירים את הרכב עומד חודשים. אם אין ברירה, כדאי להניע ולנסוע מדי פעם או לנתק את הקוטב השלילי.
- שומרים על הדקים נקיים והדוקים. קורוזיה ומגע רופף גורמים לתקלות שנראות כמו מצבר מת.
- מחנים בצל כשאפשר. חום הוא האויב הגדול של מצבר עופרת.
- בודקים לפני החורף והקיץ. בדיקת מתח ועומס פשוטה במוסך מגלה מצבר חלש לפני שהוא משאיר אתכם בחניה.
- זהירות בהתנעה בכבלים. מחברים לפי הסדר, לא רוכנים מעל המצבר, ולא מעשנים לידו, כי בזמן טעינה משתחרר מימן דליק.
נתקעתם עם רכב שלא מתניע ואתם צריכים עזרה בדרך? יש לנו שירותי דרך. ואם הרכב כבר ישן מדי ולא שווה עוד השקעה, כדאי להכיר את תהליך הורדת רכב מהכביש לפירוק לפני שמחליטים.